הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' שירביט סוכנות לבטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

רקע

1.בפתח הדברים, יאמר כי תיק זה נפתח ביום 10/03/02, ועיון במחשב מלמד כי התיק טופל על ידי מספר שופטים במהלך השנים, כב' השופטת חנה ינון, כב' השופטת נועה גרוסמן, כבוד השופטת אסתר דודקביץ, כב' השופטת דורית קוברסקי, וכב' השופטת נורית רביב.

בחודש פברואר 2010, הועבר התיק לשמיעה בפני, ונקבע מועד לשמיעת הוכחות ליום 25/02/10.

על התנהלות הצדדים בתיק דנן, ניתן ללמוד מהעובדה שיום לפני דיון ההוכחות, הוגשה על ידי באי כוח הצדדים בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון. הבקשה נדחתה, בין היתר, בשל העובדה שמדובר בתיק שנפתח לפני כ – 8 שנים, ועדיין לא החלה שמיעת ההוכחות, ועל כן, לא היה מקום להעתר לבקשה לדחייה בהסכמה שהוגשה יום לפני הדיון.

ביום 25/02/10, נשמעו עדויות הצדדים. על כן, פסק הדין יתייחס לכתבי הטענות, לעדויות הצדדים, כפי שנשמעו בפני ולמסמכים הקיימים בתיק, כפי שהוגשו במהלך השנים במסגרת קדמי המשפט אצל השופטים השונים, ולסיכומי הצדדים.

טענות הצדדים

2.התובעת הינה חברת ביטוח, אשר הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים, להם מסרה מקדמות, והנתבעים אמורים להחזיר את המקדמות באמצעות עמלות, שהיו צפויות להצטבר לזכותם, כתוצאה ממכירת פוליסות ביטוח של התובעת.

לטענת התובעת, המקדמות שולמו לענבר סוכנות לביטוח, היא הנתבעת 3.

3.מטעם התובעת הצהירה אתי פליבה, אשר עובדת במחלקת סוכנים אצל התובעת.

על פי התצהיר, ביום 18.2.96 התקשרו בהסכם - התובעת, הנתבעת 1 והנתבע 2, אשר פעל תחת שם העסק של הנתבעת 3. לטענת התובעת, ההסכם אימץ במספר שינויים את הוראת ההסכם מיום 3.5.93 בין התובעת לנתבעת 1.

המצהירה מטעם התובעת, טוענת כי בתנאי ההסכם נקבע, כי הנתבע 2 זכאי לעמלות בגין פוליסות ביטוח חיים מסוג "קלאסי" והכל כפוף להפחתת רכיב N2 , דהיינו, פוליסה אשר לא בוטלה במשך 3 שנים, תשולם עמלה בשיעור מקסימלי של 185% משיעור סכום הפרמיה השנתית. אך, באם בוטלה הפוליסה בתוך תקופת שלוש השנים הראשונות, הדבר יקטין את האחוז המשולם, באופן יחסי לתאריך הביטול.

בנוסף, סוכם, כי מתוך שיעור העמלה יועברו 10% לכרטיס פרסים, והיתרה תשולם לנתבע 2.

המצהירה טוענת, כי יתכנו מקרים בהם יצבור כרטיס הפרסים סכום יתרה שלילי, וזאת כאשר הנתבע 2 מנצל פרסים בשווי העולה על הסכומים, אשר הצטברו לזכותו בכרטיס הפרסים. במקרים אלו, מחויב הנתבע 2 לשלם לתובעת את הסכום העודף, אותו ניצל על מנת לאפס את הכרטיס.

המצהירה טוענת כי שיטת חישוב N2, שימשה את התובעת גם בהתחשבנויות שלה אל מול הנתבעת 1 לאורך השנים, והיה ברור לצדדים כי זו הדרך לחישוב העמלות.

המצהירה טוענת, כי בסוף שנת 1997, עם תום הפעילות המשותפת בין כל הצדדים, נערכה ישיבה ביום 8.1.98. לקראת הישיבה, הוכן אצל התובעת, פרופיל סוכן לנתבעת 3. מפרופיל זה עלה, כי קיימת לנתבעת 3 יתרת מקדמות שלילית, נכון לסוף שנת 97 בסך של 323,610 ₪, וכן יתרת עו"ש שלילית של 9,205 ₪.

בישיבה זו נקבע, כי הסכומים המופיעים בפרופיל הנתבע 2 נכונים, וכי הנתבעת 3 נמצאת ביתרת חוב מקדמות של כ – 320,000 ₪.

לטענת התובעת, מתוך חוב זה, קוזזו עמלות שהגיעו לנתבע 2, כפי שסוכם בישיבה מיום 8.1.98, במהלך השנים 98 ו – 99 סכומים בהיקף של כ – 200,000 ₪, ונותרה יתרה לתשלום לסוף שנת 1999 של כ - 123,890 ₪.

ביום 05/01/09, הגישה התובעת בקשה להגשת תצהיר משלים מאת הגב' אתי פליבה.

על פי התצהיר המשלים, ביקשה הגב' פליבה להוסיף בתצהיר המשלים דו"ח נוסף, שלאחר מאמצים, הצליחה להפיק ממחשבי התובעת, ובו מפורטים שמות המבוטחים, מספרי פוליסה, מספרי תעודות זהות, כתובות, מספרי טלפון, וכן תאריכי לידה של כל מבוטח, ותאריכי ביטול הפוליסות, וכן פרטים נוספים. בנוסף, הדו"ח כולל גם את גיל המבוטח ואת תקופת הביטוח.